את ארוחת הערב אנחנו אוכלים ב- 18:30.
בדרך כלל, אם התיק הוא עליי, אני מתחיל בהכנות כבר בשעה 18:00.
למה? סתם כי הכל יותר לאט אצלי…
אז רצה הגורל והייתי צריך להכין ארוחת ערב.
הילדים כרגיל ישבו להעסיק את עצמם. הפעם שיחקו עם הקטנה בטלפון האלחוטי של הבית.
לא כל כך שמתי לב למתרחש – הייתי עסוק בלהכין ארוחת ערב…
שאלתי את הילדים – מה תאכלו – התשובה הייתה צפויה – ארוחת ארומה של אבא ככה הם קוראים לתפריט המורכב (בשבילי…) של ארוחות הערב שלי.
ביקשו – קיבלו:
- מקושקשת (כי אני תמיד מתחיל בחביתה, מנסה להפוך ועובר למקושקשת…).
- פלטת ירקות – מלפפונים חתוכים באלכסון, עגבניות שרי, פרחי פלפל אדום.
- אבוקדו (או כמו שלמדו בשיעור אנגלית – אבוקאדואו) מעוך עם קצת לימון ומלח.
- בטטה בתנור.
- פלטת גבינות שמנות (מאוד!!) – מנצ'גו, גאודה עיזים, גבינה שמנה למריחה וגבינות בצורות שיהיה מעניין לילדים בצלחת.
- טחינה של סבא (טחינה, לימון, שום ופטרוזיליה).
- טונה (במי מלח!!!)
בזמן שנלחמתי עם המקושקשת ומעכתי את האבוקדו שמעתי קולות מוכרים של "הלו" "הלו" שבוקעים מהטלפון – אבל לא הצלחתי לזהות…
עופרי חייגה למישהו – עילי מיהר לקחת מעופרי את הטלפון וניתק אותו.
תוך כדי שהוא מנתק אותו רצתי לטלפון וניסיתי לבדוק למי הם התקשרו – אבל… כלום… לא היה לי שמץ של מושג – היא שברה לו את המסך!!!!
ואז נזכרתי – האתר של בזק!!!!!
נכנסתי לשם, לחצתי פירוט שיחות ואכן – בשיחות האחרונות (ממש מעודכן תוך דקות) הייתה שיחה יוצאת לארה"ב… הם התקשרו לגיסי שבדיעבד התברר שהוא נבהל מהטלפון הלא צפוי באמצע היום (בארה"ב). ראיתי גם שיש באתר מעקב חשבוניות, אפשרות לתקן תקלות (ולא לחכות על הקו שעות) ועוד כמה דברים נחמדים – אבל זה לשיטוט בשעות הלילה.
שלחתי לו הודעת הרגעה והבטחה שאתקשר מאוחר יותר והתיישבנו לאכול…
כלומר… הילדים התיישבו לאכול…
כלומר… יעל ועילי התיישבו לאכול ועופרי התיישבה על האוכל…
בתיאבון!!!
דרך אגב – המסקנה היא – בטלפון לא משחקים…
וככה נראה חיוך הניצחון:
אבא'שלהם 