מבוא ו-7 פסקאות על טיול רכבות – קייטנת אבא בתנועה

איך עלה הרעיון?

"אבא מתי נוסעים לניו יורק?"

זאת שאלה שאני שומע מהילדים לפחות פעם ביומיים. השבוע החלטתי לברר מה לעזאזל יש להם מניו יורק (חוץ כמובן מארבעה אחיינים…).

אז חיכיתי לשמוע את השאלה שוב!

וכמובן שהיא הגיעה מפיו של עילי, בערך יומיים אחרי הפעם הקודמת שהיא נשאלה וכשהשאלה הגיעה שאלתי שאלת תשובה (כמו כל יהודי טוב שמחנך את הילדים שלו) – "למה אתה רוצה לטוס לניו יורק???"

התשובה של עילי הפתיעה אותי – "כדי לנסוע ברכבת"

ואז נפל לי האסימון (זאת הבעיה שלי – אני עדיין באסימונים, יש כאלה שנצרב להם הטלכרד, יש כאלה שצפצף להם הוואטסאפ – אבל אני, אני עדיין באסימונים). מצאתי יום פעילות נוסף לקייטנת אבא. יש לנו רכבת בישראל, כילד תמיד אהבתי לנסוע ברכבות וכנראה שזאת דרכם של ילדים, לאהוב רכבות. אז למה לא לעשות טיול ברכבת????

טוב, נניח שניסע ברכבת… לאן ניסע? מה נעשה? למה? איך? סתם ניסע? לאן נגיע?

התכנון

החלטתי לשבת ולתכנן טיול ברכבת. התחלתי עם חיפוש יעד. הדברים הראשונים שעלו לי לראש זה טיולים של בוגרים – זכרון, חיפה, ירושלים, אולי סתם תל אביב בקטנה ואולי אפילו לנסוע איתם ברכבת לסבא וסבתא באשקלון. במחשבה ראשונה נסיעה לאשקלון נשמעה לעצמי רעיון טוב מאוד – מגיעים לתחנת אשקלון, סבא בא לאסוף אותנו, נוסעים לבית של סבא וסבתא, אבא (אני) הולך לישון וסבא וסבתא מבלים עם הילדים. במחשבה השניה – ירדתי מזה… הרי אנחנו עושים את זה בסופי שבוע…

החלטתי להתחיל באתר של הרכבת. זכרתי מהפרסומות שהשיקו אתר חדש – אז למה לא לנצל אותו. מיד עם הכניסה לאתר, כשדף הבית עלה, קפצה לעיני הודעה מצד שמאל למעלה – מטיילים עם הרכבת – לחצו כאן. חיוך עלה על שפתיי ולחצתי באושר רב. אין דבר טוב מזה שמישהו אחר מתכנן עבורך את הטיול.

כבר בכניסה לדף מטיילים עם הרכבת הבנתי שהגעתי למקום הנכון. לפני היו 30 הצעות לטיולים עם הרכבת, עכשיו נותר רק לבחור.

בסריקה הראשונית של האתר ראיתי את המילה פארק ולחצתי. פארק זה המקום הטוב ביותר לשני פעלתנים שצריכים להוציא אנרגיות. את מרבית הטיולים שלנו אנחנו פותחים בפארק כל שהוא ו/או מוודאים שבתוואי הטיול יש פארק.

אחרי הלחיצה על המילה פארק הגעתי לדף "הרצליה – פארק הרצליה" ופתאום הבנתי שלחצתי על טיול בפארק הרצליה. הרצליה? מה יש בהרצליה?

הגלגלים בראש החלו להסתובב והיד החלה לכוון את הסמן של העכבר לכיוון החץ חזור. בשניה האחרונה המוח פקד על האצבע לעצור ולא ללחוץ. החלטתי לצאת מהקופסה ובכל זאת לקרוא על הטיול בפארק הרצליה, הגיע הזמן לעשות משהו שונה ולתת גם להרצליה מקום ברשימת טיולי הקיץ של קייטנת אבא!!!

מה גם שממש ליד פארק הרצליה יש את קניון שבעת הכוכבים – מקום שבהחלט יתרום לשכנוע של הקובעת לבוא איתנו לטיול הרכבות. יש הצעה למשחק באולינג – עוד מקום להוציא אנרגיות ולגיבוש משפחתי והכל במרחק הליכה מתחנת הרכבת של הרצליה. אז קדימה – יד הגורל (טוב, למעשה זאת היד שלי שלחצה…) הביאה אותי ללחוץ על פארק ויצא הרצליה – אז אנחנו יוצאים לטיול רכבות לפארק הרצליה.

יוצאים לדרך

בבוקר הטיול ארזנו את המטלטלין (תיק גב עם הרבה הרבה אוכל ומים), נפרדנו מהקובעת (שהבריזה מסיבות סחיבתיות), חבשנו כובעים, ירדנו לחניון, עלינו על האוטו ונסענו 5 דקות לחניון תחנת רכבת הראשונים בראשון לציון. לאחר הליכה קצרה כבר היינו בתחנה.

ההתרגשות של הילדים הייתה גדולה. סוף סוף נוסעים ברכבת וכאן בישראל וממש ליד הבית. האמת היא שההתרגשות שלי הייתה אפילו גדולה משלהם. שנים שלא נסעתי ברכבת לכיוון המרכז. המחשבה על הנסיעה המהירה כשכל כלי הרכב נשארים בפקקים מאחור ריגשה אותי. שנים שעמדתי בפקקים לכיוון המרכז וכל פעם שראיתי את הרכבת מתעופפת לה ועוקפת את כולם, אז שכנעתי את עצמי שזה בסדר, שאין לי ברירה ושאני חייב את הרכב בעבודה. היום לא!

קנינו כרטיסים במכונת הכרטיסים בכניסה לתחנה, עברנו את השערים המסתובבים (חגיגה ענקית לילדים – כל הכנסת כרטיס – כאילו ראש הקואליציה מצביע בבחירות…), עלינו במדרגות ונכנסנו לרכבת דקה וחצי לפני שהחלה בנסיעה בדיוק במועד שכתוב באפליקציה.

הרכבת הייתה רכבת ישירה לתחנת הרצליה, במהלך כל הדרך יעל תרגלה את קריאה מהצג האלקטרוני שמודיע על התחנה הבאה עד שהגענו לתחנת הרצליה. עילי ואני עקבנו אחר הנעשה מהחלון. הצפייה על הכבישים לרוחב (כלומר – נסיעה תוך חציית כבישים שבהם יש כלי רכב), עצם זה שאני לא נוהג ופנוי להביט על הנוף במקום על הרכב שלפני, נותנת פרספקטיבה שונה על הנסיעה. בכל זאת, אחרי שנים של נסיעה ברכב, לא כל כך רגילים לראות את התנועה מהצד הזה של החלון.

לאחר העצירה בתחנת לוד הרכבת טסה לכיוון תל אביב ההגנה, להבדיל מכל הפקוקים שעמדו להם בכבישים ב-8 בבוקר (הכניסה לאיילון מכביש מספר 1… אפילו הנתיב המהיר היה פקוק…). בשלב הזה ההתרגשות שלי גאתה. כאן עמדתי שנים בדרדור האין סופי הזה למרכז תל אביב והנה – אני מעופף לידם, לא כועס שחותכים אותי, לא מביט בשעון בעצבים כל דקה ואפילו פחות ואפילו לא מקלקל, רחמנא לצלן, את הרכב הראשון שם בקצה הפקק, שלושה קילומטרים וחצי שעה לפני. במקום זה אני יושב עם הילדים שלי, מחליף חוויות עם הבן שלי על הנעשה מהחלון ועל איך הרכבת נוסעת על הפסים ומקשיב לבת שלי שמקריאה את השלט הדיגיטלי.

בתחנת תל אביב השלום הייתה התרגשות רבה – פתאום כל החיילים שברכבת נעמדו ויצאו ממנה. הילדים, באושר רב ונראה שגם בגאווה לאומית, החלו לספור חיילים מהחלון ולהתלהב שיש הרבה חיילים ששומרים עליה (ואני חשבתי לעצמי – נו שוין, אם בטעות תצטרכו להתגייס לצבא בעוד 12 שנים אני מקווה שגם אתם תרדו מהרכבת בתחנה הזו בשעה 8:30 בכל בוקר…).

הרכבת התרוקנה כמעט לגמרי. יעל מצאה עיתון ספורט נטוש והחלה לקרוא כתבה על טניס ועילי עבר להסתכל מהחלונות בצד השני.

דקות ספורות לפני שהגענו לתחנת הרצליה, יעל הכריזה שכתוב שהתחנה הבאה זה הרצליה וכדאי שנקום ונחכה ליד הדלת. אז קמנו וחיכינו ליד הדלת. בדקות אלה התפתח דיון על סוגי הרכבות השונות בעולם. העמידה הזכירה להם את הרכבות התחתיות בניו יורק (שבזכותן הגענו לכאן היום), רכבות שנראות ישנות, מוזנחות מאוד ונורא מרעישות, יחסית לקרון שנסענו בו היום. הנסיעה ברכבת הזכירה להם גם את הרכבת החשמלית (זאת שמחוברת מלמעלה, כדברי עילי) שבה נסענו בטיול במינכן ואת הרכבת הקלה בירושלים שראינו בנסיעות לסבאבתא מעין גדי (כמובן שזה הזכיר להם שהבטחתי גם נסיעה לטיול בירושלים – עוד שורה באקסל שצריך להשלים בקייטנה).

הגענו לתחנת הרצליה. פתחתי את האפליקציה שהורדתי יום לפני, נכנסתי למסלול הטיול להרצליה והחלטתי להיצמד לכרונולוגיה שלו.

האתר הראשון – פארק הרצליה

יצאנו מהתחנה ולאחר קצת יותר מעשר דקות הליכה קלה, ברובה בצל הגענו למגרש המשחקים ראשון. ההתלהבות הייתה גדולה, המגרש מלא במתקנים העשויים מחבלים – מתקנים שהילדים מאוד אוהבים, מתקנים מאתגרים ועם המון אופציות לטיפוס והפגנת אומץ ויכולות. המבנה של המגרש הזכיר לנו את המגרש משחקים במינכן והעלאת הזכרונות גרמה להתרגשות רבה בזמן המשחק.

תוך כדי משחק, עשינו הפסקת ארוחת בוקר שהבאנו איתנו – כריכים בריאות מצויינים. לאחר ארוחת הבוקר הילדים שיחקו קצת על הדשא, אני פתחתי את האפליקציה ונכנסתי לאתר של הפארק – שם ראיתי שישנו אגמון בהמשך ועוד מגרש משחקים גדול – אז התקפלנו ויצאנו לדרך.

לאחר כעשר דקות של הליכה הגענו לעומקו של הפארק, שם חיכה לנו מתקן עצום בגודלו שלצערנו כל גשרי החבלים נסגרו לשיפוץ. שיחקנו קצת במגלשות הנמוכות ובמתקני הכושר ואכלנו פירות שהבאנו לקינוח של ארוחת הבוקר. בינתיים פתחתי שוב את האפליקציה ונקודת הטיול הבאה היתה הספורטק מצידו השני של הכביש – אז הלכנו לשם.

הספורטק

בספורטק הילדים התאמנו בכמה מתקני כושר נחמדים, למדו ללכת עם הידיים בתליה מתחתיתו של סולם שוכב וצפינו בילדי קייטנת סקטים שהתאמנו במתחם הסקייטלנד.

הילדים מאוד התלהבו מהפעלולים וסחטו הבטחה שאקנה להם סקייט-בורד, הם יודעים שאני תמיד מקיים הבטחות, העניין הוא שלמזלי ולצערם – לא תחמתי בזמן את מועד הרכישה ולא התחייבתי לגודלו של הסקייט-בורד. כך שקיום ההבטחה קצת בעייתי מבחינתם ואידיאלי מבחינתי. בכל זאת הדבר האחרון שאני רוצה זה לראות את אחד מהם מתרסק על הקרש המתגלגל הזה…

לאחר שמיצינו את הספורטק, פתחתי את האפליקציה ושמנו פעמינו לכיוון קניון שבעת הכוכבים לשחק באולינג. הגענו לבאולינג, הצטיידנו בציוד הנדרש, הצטוותנו על מסלול מס' 14 והתחלנו במשחק.

משחקים בבאולינג

ההערכה הראשונית שלי הייתה שמייד לאחר המשחק הראשון הם ישברו (בכל זאת, זה ספורט… לא בשבילי…) אבל לא… רצו עוד ועוד. עילי נשבר לאחר הסיבוב השלישי (כן, כן שלושה סיבובים מלאים של באולינג) ויעל הזמינה אותי למשחק נגדה. במילים עדינות – הבת שבע הזאת כיסחה אותי. טוב, זה בגלל שהרצפה הייתה עקומה והחורים בכדורים היו מעוותים.

11163110_10153562477934236_8716685587602003231_o

טוב, טוב, בסדר – הפסדתי לה בכוונה.

טוב, טוב – היא כיסחה אותי כי אני גרוטאה.

חוזרים הביתה

לאחר משחק הבאולינג הלכנו לאכול צהריים במתחם האוכל של הקניון, הילדים קנו לעצמם הפתעות, פתחתי את האפליקציה לחישוב זמנים לנסיעה וגיליתי שהרכבת הקרובה ממש קרובה – אז הלכנו בזריזות לכיוון תחנת הרכבת (כ-10 דקות הליכה), מייד לאחר שנכנסנו למתחם התחנה עלה הצורך להתפנות. בזכרוני עדיין נמצאת הרכבת של שנות השמונים (בערך בפעם האחרונה שנסעתי ברכבת…), רכבת שבדרך כלל מאחרת בעשר דקות לפחות. אז קפצנו מייד לשירותים, סיימנו ואצנו לרציף הרצוי.

הרכבת יצאה בדיוק בזמן!!!

אנחנו לא…

אז נשארנו בתחנה, ישבנו על ספסל ברציף וסיכמנו את שהיה עד כה, הבטנו ביחד באפליקציה והילדים ווידאו שאכן מילאנו את כל המסלול ולא פספסנו שום דבר (כאילו שהייתי חוזר…). גולת הכותרת הייתה הנסיעה ברכבת ומשחק הבאולינג. במקביל בדקנו באפליקציה מתי מגיעה הרכבת הבאה ואיזו רכבת כדאי לנו לקחת כדי לצמצם טווחים לכיוון ראשל"צ. מספר דקות לאחר מכן הגיעה רכבת לכיוון תחנת לוד. עלינו על הרכבת צוהלים ומאושרים, הדיון ברכבת סבב סביב ההפתעות ותכנון הערב (ליעל אמור להיות מופע סיום).

בדיוק מרשים הגענו לתחנת לוד בשעה היעודה. כאן כבר הבנתי שהשעה שמופיעה באפליקציה היא השעה המדוייקת ומייד לקחתי את הילדים לשירותים, הפסקת גלידות בשבילם וקפה בשבילי וחזרה לספסל ברציף לאכול את הפירות של שעה ארבע ולצילום אחרון לפני ההגעה הביתה.

IMG_20150708_160643

בדיוק שכבר לא מפתיע, הגיעה הרכבת לראשונים בשעה היעודה, עלינו לרכבת ולאחר כ- 10 דקות ירדנו בתחנת הראשונים, עלינו לאוטו ולאחר נסיעה קצרצרה הגענו הביתה עייפים, מאוד מאוד מאושרים, מלאי חוויות ומרוצים.

זהו – כבר לא לחוץ לטוס לניו יורק, לפחות לא בשביל רכבת…

את הערב קינחנו בהופעה של יעל במסגרת מופע הסיום של החוג לריקודים. שם היא הפתיעה אותנו עם שפגט סולו שסיכם לנו את היום עם חיוך ענק ותחושת סיפוק וגאווה.

את הסיכום המלא של היום (מידי ערב, לאחר הסיפור וקצת לפני ההירדמות – עושים סיכום יומי של קייטנת אבא) כנראה שנצטרך לדחות לבוקר משום שמיד עם החזרה מהמופע הילדים נרדמו (לשמחתי הרבה – משום שכך יכלתי לכתוב…).

ולסיכום (סתם בא לי עוד לחפור…)

הסיור בכללותו היה חוויה מצויינת לילדים וכמובן שגם לי. עצם התעסוקה הרציפה, הנסיעה החוויתית והפעילות האינטנסיבית והמאתגרת הילדים התנהגו למופת, נהנו מכל רגע והתלהבו כמעט מכל שלב במסע.

עצם קיום האפליקציה חסך המון בתכנון הטיול, שם לי חץ מכווין להעסקת הילדים ולהנאה רצופה וצרופה.

העלויות היו נמוכות יחסית ליום פעילות אינטנסיבי שכזה ושביעות הרצון של הילדים והחוויות שהם ספגו בהחלט שווה כל אגורה והרבה הרבה יותר זול מניו יורק…

אני כבר מחפש להכניס טיול נוסף ברכבת ביומן הצפוף של קייטנת אבא.

בינתיים היעד המשמעותי הבא ביומן – טיול לכריתים.

נסו, סעו ותהנו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s